January 25, 2005
אסון חוק החברות

במהלך הנפקת Shopping.com, ביקשו ממני מנהלים אמריקנים "רשימה של חוקי חברות מטופשים בישראל כדי שלא נופתע בעתיד"

אחד המכשולים המרכזיים העומדים בפני צמיחת תעשיית היי-טק כחול-לבן, שמשלשלת מיסים לקופת המדינה, הוא חוק החברות החדש. בעוד שהתקדמות מסוימת הושגה בקידום החוק החדש, ובטוחתני כי מנסחיה יאמרו כי היא מקדימה את זמנה במושגים מסוימים של פיקוח על חברות, לטעמי החוק הפך הקמת חברה פרטית בע"מ לפחות רצויה. החוק הוסיף שכבות של רגולציות ובירוקרטיה, שהופכות את מדינת ישראל לפחות תחרותית במשיכת חברות והשקעות. היות ואנו פועלים בסביבה תחרותית להתאגדויות של חברות, נוכח הקלות שבה חברות יכולות להתאגד בארה"ב ונוכח הטבות המס של מדינות אחרות, הרי שאנחנו צריכים להיות טובים יותר ולא שווי ערך. חוק החברות החדש מביא לכך שאנחנו טובים פחות. כתוצאה מכך, רוב חברות ההיי-טק החדשות מתאגדות בחו"ל.
חברי הכנסת מיכאל איתן, בייגה שוחט ואהוד רצאבי הובילו קבוצת ח"כים הטוענים לשינוי החוק ואף הגישו לכנסת הצעת חוק פרטית בנושא. הכנסת, למרבה הצער, לא מיהרה לתמוך בהצעה זו וגורמים ביורוקרטיים במשרד המשפטים הציבו וממשיכים להציב מכשולים לשינויים הנחוצים הללו. בכל יום שחולף, משרות שיכולות להיווצר כאן נוצרות בחו"ל והכנסות ממס מוצאות עצמן במחוזות אחרים. טוב יעשה ח"כ רשף חן, יו"ר ועדת המשנה המיוחדת שהוקמה לצורך תיקון חוק החברות, אם ירים את הכפפה, ישים קץ לבזבוזי הזמן הביורוקרטיים/אינטרסנטיים, וישלים את הלכי החקיקה באינטנסיביות הראויה.

במהלך הנפקת Shopping.com הזדמן לי לחקור את הנושא באופן אקדמי, ואף חייתי אותו באופן מעשי. דנתי בנושא עם נציגי חברות משפטיות בארה"ב, קרנות הון סיכון ומנהלי חברות. נוכח התסכולים הנובעים מהמלכודות הרבות שטומן החוק, הם שאלו אותי, "האם ניתן לקבל רשימה של חוקי חברות מטופשים בישראל כדי שלא נופתע בעתיד?"

תגובתם זו לחוק הישראלי מביכה אותי כאזרח ישראל. ויתרה מזו, החוק יורה ברגל האינטרסים הציוניים שלנו, הוא מדכא, הוא אנטי-תחרותי בנוגע לנושאים שבהם הוא מטפל, והוא משמיט נושאים חשובים באופן גס. החוק אף גרוע יותר בהתייחסותו לחברות טכנולוגיה מתקדמות ובעלות צמיחה גבוהה, המהוות מנוע לצמיחת הכלכלה הישראלית. בבחינת החוק ניתן להתייחס לנושאים הבאים:

* אחריות בעלי מניות. החוק הנוכחי כופה על בעלי המניות חבות אישית גם אם אין אשמה או סיבה להאמין שבוצעה הונאה כלשהי, בקלות כזאת שאין לה כל אח ורע באף מדינה בעולם.

אני שואל את עצמי: מדוע ירצה אדם להשקיע בחברה, בה יכולים לתבוע אותו על מעשים שבהם לא נטל חלק, ושנעשו ללא ידיעתו? מה טעם ראה משרד המשפטים בחלק הזה של החוק? ישראל כיום היא המדינה היחידה בעולם שבה לבעלי המניות חובות אפוטרופסיות. זהו דבר אנטי קפיטליסטי. בהיותי בעל מניות עליי להגן על האינטרסים שלי - הרי זו הסיבה בגינה השקעתי ורכשתי מניות. לכן מדוע עליי לתפקד כאפוטרופוס לאחרים? הרי אני לא מייצג את החברה כמשקיע. הצעת החוק של שלושת הח"כים מציעה להיפטר משתי העוולות ולהשוותן לפרקטיקות הנהוגות בסביבות הידידותיות למשתמש במדינות אחרות, כמו ארה"ב. דבר הכרחי היות והמשקיעים לא חפצים בחשיפה שנלווית לשני סעיפי החוק.

* מיזוגים ורכישות. קבוצת הח"כים הציעה שינוי בתחום, ולהלן ציטוט המדבר בעד עצמו: "ההצעה הפרטית מבקשת לעגן בחקיקה מנגנונים נדרשים של מיזוגי חברות ורכישת חברות, אשר לא הוסדרו בחוק הקיים. ההצעה הממשלתית לא מתייחסת לנושאים אלו ומנסחיה טוענים שנושאים אלו ייכללו, בדרך זו או אחרת, בהצעות חוק מאוחרות יותר שמועדן לא ברור. מדובר בנושאים הדרושים לחברות בחיי היום-יום ואין הצדקה להמתין שנים לשם הסדרתם".

* דירקטוריון. קשה לגייס דירקטור עצמאי, במיוחד לאחר פרשת אנרון. ההתחייבויות רבות מבלי שיהיה שיפוי מספק. דירקטוריון מכובד, שמבין בעסקי החברה ויכול לעזור לנווט ולשלוט בהנהלה, חיוני להצלחתן של חברות. החוק הישראלי מקשה על גיוס ושיפוי דירקטורים.

החוק החדש קובע כי מי שהיה קשור לחברה למשך שלושה חודשים וקיבל שיפוי בעבור כך, אינו נחשב בלתי-תלוי. על פניו, הדבר נראה הגיוני לביורוקרט שיושב במגדל השן, אך לא הלכה למעשה. להלן שתי דוגמאות אבסורדיות מתוך יריעה רחבה של דוגמאות: אם מגייסים דירקטור בלתי-תלוי טרם ביצוע הנפקה, כדי שיהיה לחברה דירקטור בלתי-תלוי בזמן ההנפקה, אבל ההנפקה מתעכבת מכל סיבה שהיא, הדירקטור מאבד את מעמדו הבלתי-תלוי. זהו מצב מגוחך. אם מגייסים אדם כדירקטור בלתי-תלוי, ולמטרה זו בלבד, הוא לא צריך לאבד את מעמדו הבלתי-תלוי בגלל עיכוב ההנפקה. ניתן לשאול מדוע לא לחכות עד אחרי ההנפקה ואז לגייס את הדירקטור? אם ממתינים עד לאחר ההנפקה, החוק מקנה רק שלושה חודשים למציאת דירקטור בלתי-תלוי. זו תקופת זמן לא מספקת למציאת מועמד בעל הכישורים, הידע והערך המוסף הנדרשים - זו צריכה להיות המטרה של כל חברה ציבורית, בעיקר לטובת משקיעיה. בנוסף, דירקטורים אינם נחשבים לבלתי-תלויים אם יש להם זיקה עסקית לחברה. אולם אין בחוק סעיף מהות המגדיר את הזיקה של הדירקטור הבלתי-תלוי; הדירקטורים הבלתי-תלויים לא יגיעו מתחום עסקי הקרוב לתחום עיסוק החברה.

לסיכום, בעבר ישראלי שחפץ להקים עסק נדרש להתאגד בישראל, מסיבות של פיקוח על המטבע. תקנה זו בוטלה ב-1999 וכיום מדינות מתחרות ביניהן על מיקום ההתאגדות של עסקים. אמנם מבחינת המיסוי עשו הרשויות מאמצים ניכרים לשכנע עסקים להיות תושבי מס בישראל (לפחות בעת ההתאגדות), אלא שמבחינת חוק החברות, ישראל אטרקטיבית פחות. קרנות הון סיכון בארה"ב ובישראל מעודדות חברות לא להתאגד בישראל. רפיון הידיים של משרד המשפטים חייב להיפסק. אני מקווה שהדרג הפוליטי יפעל מיידית להעברת הצעת החוק של איתן, שוחט, רצאבי וחבריהם ליוזמה, שאם לא כן נאלץ לשנות את שמנו למדינת ישראל Inc. *

Return to Press Room


Designed by Intellity Interactive Media ©2002 Israel Seed Partners Webmaster