September 3, 2003
האינטרנט מת - יחי האינטרנט החדש

הספידו אותו, אמרו שהוא היה חלום שנגוז, טענו שהוא מופע שרלטנות. אבל האינטרנט - כפלטפורמה עסקית - חי, בועט ומזרים לא מעט דולרים לכיסיהם של אלו שהשכילו לבנות עסק, ולא להיסחף אחרי הבועות שהפריחו (ופוצצו) בעצמם

דן יכין 03/09/03 12:35
"במידה מסוימת זה קצת חבל, אבל בסופו של דבר האינטרנט הופך למיינסטרים", מסכם יוסי ורדי, גורו אינטרנט כחול-לבן, את התהפוכות שעברה התעשייה הזו בפרק זמן של פחות מעשור. לטוב ולרע, האינטרנט מתבגר - מפרנס מצד אחד לא מעט חברות, אבל מתנהל מצד שני כמו כל טריטוריה עסקית אחרת, שהחוקים הקרים של עולם העסקים חלים עליה. בלי סערות, בלי עליות וירידות של רכבת הרים.

"היה בזה חן שבתעשיית האינטרנט הילדים הבינו יותר מהמבוגרים", ממשיך ורדי. "כל אחד מעל גיל 30 הרגיש זקן, והיה לזה חלק גדול בנפילה. במקרים שצעירים או זקנים רצו לבד הם נכנסו עם הראש בקיר. זה לא שהאינטרנט לובש היום חליפה ועניבה, אבל הוא כבר לא לובש טי-שירט, אלא חולצה עם כפתורים. יש געגועים לימים של 1996, כשהכל היה חדשני וכל דבר היה תגלית. עכשיו זה כבר לא ככה. התעשייה יותר מבוססת, פחות אוונגרדית".

את התייצבותם של עסקי האינטרנט איפשרה הבשלתם של מודלים עסקיים, שמצאו סוף-סוף דרך לנצל את כוחה של הרשת כמדיום פרסומי, ולייצר הכנסות מצד הגולשים. כך, אחרי שיזמי הדוט-קום התברברו עם מודלים עסקיים ברוח "הכלכלה החדשה", חברות כמו יאהו, אמזון, eBay וגוגל משגשגות כיום, ומסמנות למיזמים צעירים את הדרך.

בניגוד לתחומים אחרים, תעשיית הסטארט-אפים הישראלית - למרות כמה הצלחות מרשימות ולצידם כמה כישלונות מפוארים - לא חוותה את הטלטלה שעברה על מקבילתה האמריקנית. כעת, עם התייצבותם של עסקי האינטרנט, ישנם מי שחושבים כי הבשילו התנאים לפעילות מסיבית יותר של חברות ישראליות בתחום.
"רוב הקרנות בארץ נרתעות מלהיכנס לתחום האינטרנט", אומר מייקל אייזנברג, שותף מנהל בקרן ההון סיכון יזראל סיד פרטנרס. "יכול להיות שהרתיעה במקום, ושאני משוגע, אבל לדעתי מתחיל להיווצר פה אשכול קטן של חברות כמו דילטיים (חברת פורטפוליו של יזראל סיד - ד.י.), דוטומי, הוטבר ומירביליס, שמראות שיש כשרונות ישראליים בתחום. ומאחר שהאינטרנט זה התחום הגדול ביותר בין כל התחומים הטכנולוגיים, לדעתי, כדאי שנשים לזה לב".

סופר מודל
כאשר בוחנים את רשימת ההצלחות של חברות אינטרנט ישראליות, השם הבולט הוא כמובן מירביליס. מעבר להצלחה הכלכלית, שהתגלמה ברכישתה על ידי AOL תמורת כ-400 מיליון דולר, החברה הציבה רף גבוה למי שמבקשים לחקות את ההצלחה המסחרית של שירות המסרים המיידיים ICQ. החברה, אגב, נכנסה לאחרונה ל"היכל התהילה" של אתר האינטרנט downloads.com שמופעל על ידי CNET, בזכות נתון מרשים של יותר מ-160 מיליון משתמשים רשומים ברחבי העולם.

מבין החברות הישראליות שמקוות ללכת בעקבות מירביליס, אפשר לציין את דילטיים, הפועלת בשוק מנועי השוואות המחירים באינטרנט. החברה, שגייסה עד היום 75 מיליון דולר ממשקיעים כמו AOL-טיים-וורנר, ברטלסמן ובנק אוף אמריקה, ידעה לא מעט קשיים בדרכה, כולל פיטורי עובדים, סגירת מיזמים ודחיית תוכניות להנפקה בנאסד"ק. כיום, לאחר רכישת Epinions.com (ראו מסגרת), אתר קניות ודירוג מוצרי צריכה, היא ממוקמת במקום החמישי ברשימת אתרי המסחר האלקטרוני הגדולים - לאחר אמזון, eBay, יאהו שופינג ו-MSN שופינג - עם למעלה מ-15 מיליון משתמשים רשומים (לפי מידרג נילסן).

דילטיים, לפי אייזנברג, היא כיום חברה רווחית. הוא לא מוכן לנקוב במספרים מדויקים, אבל הערכות שפורסמו בעבר טענו כי היקף הכנסותיה הגיע בשנה שעברה לכ-30 מיליון דולר. מה שאיפשר לחברה לעלות על המסלול הנכון, לטענתו, הוא אימוץ מודלים עסקיים המזכירים את אלו של השחקנים הגדולים בתחום מנועי החיפוש.

"בהתחלה כולם חשבו שמודל ה-Eye balls (תשלום לפי מספר צופים באתר - ד.י.) יתפוס", מסביר אייזנברג, "אבל זה קרס, ועכשיו הגענו למודלים שמתמחרים את הפרסום ביחס ישר לחשיפה או לתועלת ללקוח. אלה המודלים שמצליחים".

אצל דילטיים, המציגה לגולשים טבלאות השוואת מחירים למוצרים מקטגוריות שונות, מחיר הפרסום ללקוחות (אתרי מסחר אלקטרוני) נקבע בהתאם למספר ההקלקות על מוצרים שמוצעים על ידם. החברה גם השיקה לאחרונה שירות המאפשר ללקוחות לבחון את יעילות הפרסום באתר, באמצעות מדדים כמו היקף ההכנסות ביחס למספר ההקלקות. השירות ניתן בחינם, והוא מאפשר למפרסמים לקבוע בעצמם את המחיר פר הקלקה בכל אחת מתת-הקטגוריות הרלוונטיות מבחינתם. ככל שהמפרסם משלם יותר, הוא ידורג במיקום גבוה יותר בטבלת השוואת המחירים של כל אחת מתת-הקטגוריות בהן הוא מופיע.

המודל של תמחור לפי הקלקה מיושם כיום על ידי חברות כמו גוגל ואוברצ'ור, שנרכשה לאחרונה על ידי יאהו תמורת 1.6 מיליארד דולר. גם השילוב של כלים אנליטיים למדידת יעילות הפרסום זוכים לפופולריות גוברת - Findwhat.com כבר מציע שירותים כאלה, ואחרים הודיעו על כוונות דומות.

כך שלמעשה, דילטיים משתמשת כאן בכלים בעלי יעילות מוכחת. "אם אני רוצה לקנות טייפ, אני מחפש חנויות בדפי זהב או בפרסומות בעיתון, כשהחנות יודעת רק כמה כסף היא הוציאה על פרסום ואיזה חלק מהתקציב זה לקח", אומר אייזנברג. "האינטרנט משנה את חוקי המשחק. מבחינת החנויות, הן יודעות שלכל דולר שהוציאו על פרסום באתר יש אפקט מיידי, כי הקנייה נעשית במקום".

קטנים וחכמים
דילטיים, הנתנייתית במקור, מנסה לשרוד ולהצליח במקום שנראה על פניו כלא-מתאים לגנים של חברות סטארט-אפ ישראליות, שבאופן מסורתי מצטיינות יותר בטכנולוגיה ופחות בשיווק. ורדי, כמי שהוביל את חבורת מירביליס, הוסיף והשקיע בחברות נוספות - וגם התמנה לאחרונה ליועצו האישי של ג'ף בזוס, מנכ"ל אמזון - אינו מסכים עם הטענה הזאת. "כל השנים המשכתי להשקיע בחברות אינטרנט, ואני לא מצטער על זה. יש היום הרבה חברות אינטרנט עם הכנסות רציניות, ובתוכן גם לא מעט ישראליות, שחלקן אפילו רווחיות.
"כמו שקרה בתעשיות טכנולוגיות אחרות, השוק עשה סלקציה. תמיד נוצר מצב שחלק מתות וחלק שורדות ומצליחות. הבעיה היתה שנכנס ויצא כסף במהירויות היסטריות, ולכן ראינו נפילות. חברות צריכות לקום היום בצורה שפויה".

"גלובס": גם חברות ישראליות? הישראלים לא מצטיינים במיוחד בשיווק לצרכן הסופי, וזה שם המשחק בחברות אינטרנט. מירביליס היתה חריג במובן הזה.

ורדי: "יש כאן הרבה כוחות יזמיים, שגם יודעים לעשות שיווק. ICQ לא היתה היחידה. ישראל נחשבת היום כמרכז השני בחשיבותו בפיתוח של חדשנות בתחום האינטרנט בעולם, אחרי ארה"ב. גם בתחום המובייל, אגב, ישראל נמצאת במקום השני, אחרי סקנדינביה. כך שהשילוב בין השניים, ככל שהאינטרנט הנייד צובר תאוצה, טוב מאוד לישראל".

סוף עידן הקוסמים
אייזנברג, לעומת זאת, מזהה כשלים מובנים בחברות ישראליות, שעלולים להפריע להן בפעילות אינטרנט קלאסית. "קשה לטפל במסות של לקוחות מהארץ, כי אין לנו את הניסיון הניהולי - וגם הטכנולוגי - המתאים. קשה למצוא בארץ אנשים שיקימו תשתית כמו של יאהו או אפילו כמו של דילטיים; אכלנו שם המון קש עד שהגענו לפלטפורמה שיכולה לתמוך במיליון משתמשים ביום.

"נכון שיש יתרון מסוים בכך שבאינטרנט, הטריטוריה הגיאוגרפית חסרת חשיבות, אבל בישראל אין מסה קריטית של אנשים שיודעים להקים חברות גדולות שעובדות בזמן אמת, כמו בארה"ב. אנחנו לא טובים, למשל, בממשקי משתמש כי זה עניין של touch and feel - אתה משנה פיקסל פה, פיקסל שם, המשתמשים שלך מתעצבנים ואתה מקבל פידבק בזמן אמת. קשה לעשות את זה כאן כשכל השוק שלך נמצא שם".

עם זאת, אומר אייזנברג, בתחומים אחרים של עולם האינטרנט, לחברות ישראליות יש בהחלט מה לחפש. "אנחנו רואים היום כל מיני מודלים סביב תחום השירותים הנלווים לחברות מדיה ומסחר האלקטרוני. אלה חברות שצריכות כיום יותר מאשר רעיון, מודל עסקי ומיתוג. יש להן היום צורך בטכנולוגיות שיאפשרו להן להפיק יותר הכנסות מהלקוחות, בתוכנות שמבצעות אוטומציה של תהליכים עסקיים שונים ועוד.

"פה הטכנולוגיה תשחק מקום מרכזי, ואני חושב שיש כאן הרבה מקום לחברות ישראליות. אנחנו טובים בדברים שקשורים לעיבוד טרנזקציות ולניתוח מערכות בזמן אמת".

חברות ישראליות, אם כן, עשויות למצוא את מקומן בפריחה המחודשת של האינטרנט, אבל מדובר בחברות בעלות מאפיינים שונים לגמרי מאלה של חברות הדוט-קום. לדברי ורדי, "היום באות אליי חברות בלי מכירות, עם ואלואציות של ששית לעומת מה שהיה לפני שלוש שנים. מבחינת המשקיעים, השכל הישר הכלכלי אומר שבוואלואציות נמוכות יותר יהיו יותר משקיעים - אבל השכל הישר הפסיכולוגי גורם לזה שמספר המשקיעים בתחום דווקא ירד.

"הבדל אחר הוא בסוג היזמים. נעלמו כל הנוכלים, ההרפתקנים, הקוסמים, לוחשי הלחשים והקוראים בכף הרגל שנכנסו לאינטרנט. רואים היום גם את ההבדל בין נערים לאנשים ומי באמת רציני ומחויב לחברה. זה קשור גם לתרבות האינטרנט, שהיום יותר ברורה לעומת מה שהיה לפני כמה שנים. התופעה החברתית של האינטרנט נהייתה נהירה, וכך גם הצרכים וההזדמנויות העסקיות והדרכים שבהם אפשר למלא אותם".

Return to Press Room


Designed by Intellity Interactive Media ©2002 Israel Seed Partners Webmaster